שלום לך

 

רוצה לשתף אותך

במקרה לא נעים שארע לי לאחרונה:

רותי הגיעה

כהרגלה, ישירות מהצהרון,

לשיעור קריאה אצלי

 

רותי היתה מכונסת בתוך עצמה,

כבויה יותר מרגיל

ולא שיתפה פעולה.

ההתכנסות שלה אותתה לי

על מצוקה

אך הקושי הרב שלה בהבעה ובתקשורת

עמדו לה לרועץ.

היא לא הצליחה לחלץ מתוכה

את החוויה הקשה שחוותה.

 

רותי היא רק דוגמא

לטווח רחב של ילדים

המתקשים בהבעה.

 

יצא לך לפגוש ילדים כאלו?

 

במבט ראשון הם כביכול "מלאים",

מוצפים ברגש או בחוויה,

אך למרבה הקושי

אינם מסוגלים להעביר אותם.

 

זה פוגש אותנו מול ילד שחוזר מטיול

ואינו מצליח להמליל ולשתף

 

מול ילדה שחוזרת בוכה ומתייפחת

ואינה מסוגלת לפרט את החוויה הקשה שחוותה

כשחברה משכה לה בשיער בכיתה/ בהסעה

או לקחה לה מהעוגיות בהפסקה.

 

הידעת?

שני סוגי אנשים לוקים בקשיים בהבעה:

אנשים שניתן לתאר אותם כשקטים,

חסרי תנועת גוף כשהם מדברים.

נראה שהם חשים חוסר נוחות בזמן תנועה,

או בתנועות גוף מוגזמות.

 

אנשים שכן מדברים, אפילו נחשבים לדברנים,

אבל המילים שלהם קטועות, קשה להבין אותם.

הדיבור שלהם חסר חדות. נראה שהראש שלהם אינו "מפוקס",

כביכול "הראש שלהם בעננים".

 

קושי בהבעה ברמה בינונית או מועטת יוצר קושי בתקשורת,

ונותן תחושה שמדובר באדם פחות חכם וחסר אינטליגנציה.

 

קושי כזה מזמין אותנו כמובן

לבוא ולעזור.

 

האם יש דרך?

בודאי!

במייל הבא נתייחס בס"ד

למאפיינים נוספים

של הקושי

ולדרך הטיפול המומלצת

 

עקבי אחרינו

שלא תפספסי,

המון הצלחה בכל

 

הניה והצוות