פיתוח כישורי למידה באמצעות אימון בתנועה

שלום מורות יקרות,  

כמה שורות שכדאי לקרוא…

לאחר שליחת המייל הקודם קיבלתי פניות ממורות בשאלה מה הקשר בין הספורט ובין הקריאה והלמידה בכלל, ואם אכן כן, "איך עושים את זה"?

בתשובה יש להזכיר את דבריו של אריסטו, שהגה את הקשר בין תנועה ללמידה. כאשר תנועות הגוף נעשות בהקשר של למידה הן מהוות חלק ממערכת פסיכו-פיזית. התנועה היא השער ללמידה. תיאום חוש תנועתי הוא אחד מאבני היסוד לבניית יציבות רגשית והתנהגותית והוא תנאי הכרחי ללמידה תקינה. התנועה עשויה לתרום ללמידה עיונית של ילדים בכלל ובפרט לילדים בגיל הרך ולילדים מהחינוך המיוחד. מניסיון אמפירי תלמידי היקרים מפחיתים חרדות, נעשים מרוכזים יותר בעקבות הספורט הטיפולי המתלווה ללמידה ושומרים על עוררות במשך זמן רב יותר. הם נעשים פנויים יותר ללמידה. הפרשת הדופימין במוח מוגברת והלמידה משתכללת. ככל שיותר איברים משתתפים בלמידה, הלמידה נעשית יותר מתוך בקרה.

עוד יש לציין שילד שנדרש לפענח מילה בתוך כדי הפעלה של איברי גופו, הוא עושה זאת טוב יותר. העיניים הקולטות את המראות משרתות טוב יותר את הראות, היינו את יכולת תפיסת המרחב, תפיסת העצם על רקע המרחב ויכולת הפענוח של הסמלים. באופן זה הדריכות של העיניים המוקנית עם התנועה משרתת את למידת הקריאה.

בקליפת המוח הגדול (הקורטקס) ניתן להבחין בשני חלקים: מחצית ימנית ומחצית שמאלית. מבחינה אנטומית שתיהן נראות דומות, אולם יש ביניהן הבדלים בולטים בתפקודים וביכולת העיבוד של סוגי המידע. בבדיקה נוירולוגית נמצא שכל אחת מן המיספרות שבמוח ממונה על תפקודים אחרים: המיספרה הימנית ממונה על תחום הראייה והתפיסה המרחבית, על תפיסת התבנית השלמה ועל התנסות ותנועה, ואילו השמאלית ממונה על תפקודים מילוליים שמיעתיים. היא, האחרונה, קרויה גם "האונה המדברת", ובה נמצא מרכז ברוקה, האחראי על הדיבור, יצירת שפה, דקדוק, תחביר, לשון. מרכז ורניקה המצוי גם הוא בהמיספרה השמאלית אחראי על הבנה מילולית ופענוח הדיבור. בניסוח מטאפורי ניתן לומר שההמיספרה הימנית רואה את היער ואילו השמאלית מתייחסת לעצים, בצידו השמאלי של המוח נמצאות המילים ובצידו הימני – המנגינה. אם הלמידה מפעילה את שתי ההמיספרות – בעזרת תנועה – היא נקלטת יותר ומיוצגת יותר.

השפעת העבודה התנועתית המובנית על פיתוח כישורי למידה של תלמידים בעלי לקויי למידה באמצעות אימון בתנועה המשולב בטכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות נבדקה בניסוי שלהלן. השתתפו בו 6 תלמידות בכיתות ג-ו, שאובחנו כלקויות למידה וטופלו לפני ההתערבות הנוכחית בשיטות מקובלות של הוראה מותאמת. כל הנבדקות נמצאו בעלות יכולות קוגניטיביות טובות, ובאו מסביבה חינוכית מטפחת. כלי המחקר כללו סדרת מבחני הקשר קוגניטיביים ומבחני הישגים וכן בדיקה נוירולוגית של EEG ouantitalive. המבחנים הועברו לנבדקות לפני תחילת האימון ולאחריו. ניתוח הממצאים הראה כי הנבדקות שיפרו באופן מובהק את הישגיהן במבחנים הקוגניטיביים ובמבחני ההישג ובכלל זה בקריאה ובשפה. כמו כן התקבל דיווח מבית הספר שבו למדו המשתתפות על שיפור משמעותי בלמידה. שיפור זה נראה גם באבחון הנוירולוגי של הפעילות החשמלית במוח. ממצאי המחקר מצביעים על אפשרות של פריצת דרך בעתיד בעבודה עם ילדים לקויי למידה באמצעות עבודה תנועתית מובנית פרטנית או קבוצתית.

בעבודתי עם ילדים שמעתי מאחד מהם את המשפט הבא: "למה כשאני מתעמל את המילה אני מדייק יותר? אני מרגיש שמח בתוך ההתעמלות, המילים רצות לי והן לא מפחידות אותי".

החיבור בין התנועה לבין הוראת הקריאה, השפה וההבנה היא תורה בפני עצמה. אפשר יהיה ללמוד ולהתנסות בכך בשיעור מיוחד שיוקדש לדבר. לפרטים יש לפנות טלפונית.

אולי יעניין אותך גם?

תכנית סיכוי

שיטתה של ננסי בל