ילדים המתקשים בקריאה נעזרים רבות בתנועה מוטורית המופעלת על ידי גרייה חושית כדי לפתח מערכות חושיות המסייעות לתפקוד הקוגניטיבי.
מחקרים עדכניים מצביעים על כך שגרייה מבוקרת של מערכות התחושה החיצוניות והפנימיות עשויות לסייע בקריאה.
המערכות החיצוניות הן: המערכת הוויזואלית (ראיה), האודיטורית (שמיעה), הטקטילית – אבחנתית (מישוש), ריח וטעם,
המערכות הפנימיות הן: טקטילית הגנתית, ווסטיבולרית (שווי משקל), פרופריצפטיבית (תחושה עמוקה).
לתנועה יש השפעה רבה על פעילות המוח, מאחר שהפעלת שרירים מייצרת חלבונים הנישאים בזרם הדם אל המוח ובו הם ממלאים תפקידים קריטיים בתהליכי חשיבה ולמידה.
אנו מתנהגים ופועלים בהתאם לאופן שבו מפרש המוח את הגירויים. ככל שהגרייה מגוונת ומותאמת, הלמידה מוטמעת באופן נכון יותר. על כן יש לנצל גרייה חושית וגיוון דרכי ההוראה לצורך העמקת הלמידה.
תוכניות התערבות של פעילות חושית מוטורית באופן מובנה מסייעות בקשב וריכוז, בארגון הגוף, בביצוע מיומנויות יומיומיות ובמילוי משימות למידה ומשחק.
בשורה זו נותנת לנו להבין שלמידת השפה והקריאה בשילוב ספורט טיפולי היא השילוב המנצח של המערכת הפרופריוצפטיבית – התחושה העמוקה עם מנגנון הקשב המקסימלי ומערכות רגשיות המונעות חרדות להפנמת תהליכי קריאה.
כל קושי בקריאה הוא טראומה שעלולה להביא לפוסט טראומה בעתיד. ספורט טיפולי מעודד למידה וגם מביא להרפיה ולמניעת פחדים וחששות.
הקניית הקריאה והשפה דרך ספורט זו זו המערכת הקוגניטיבית המושלמת המקפיצה את הלמידה אל על…. בסיעתא דשמיא.
תלמיד שלי, ישראל, רוצה להוסיף מספר שורות על לימוד דרך ספורט:
"ספורט זה מרענן, יותר טוב, לא מרגישים שלומדים אז אפשר ללמוד המון…
זה עושה שלא יהיה דיכאון…
עושה שיהיה לך את המרץ…
וכשחוזרים לקריאה רואים שזה נכנס למוח….
כדאי לכולם ללמוד ולהתעמל".