היום ארחיב על 'תכנית סיכוי',

העדר מוטיבציה והעדר התעניינות

עלולים להפריע להבנה ולמיקוד הפעיל.

אנשים בעלי הבנה טובה

עושים את פעולת הגישטלט

בצורה אוטומטית,

והם אכן מבינים בקלות

את מה שהם קוראים.

היש פלא בכך?

הם אינם משתמשים באנרגיה רבה,

כי כל מה שהם עושים

אינו דורש מהם מאמץ רב.

מובן אפוא

מדוע הם בעלי מוטיבציה.

לעומתם

אנשים בעלי בעיות בהבנה

מגלים חוסר מוטיבציה.

הם נראים כ"לא אתנו":

לא מתעניינים בכלום,

חסרי אנרגיה,

לא מקשיבים,

לא חיוניים.

המחקר מורה שחסרי המוטיבציה

הם אנשים

שאינם מבינים את הנקרא.

ובאמת,

אין מדובר בבעיה במוטיבציה,

אלא בעיה בהבנה,

והדבר משפיע על המוטיבציה.

המתקשים נדרשים

לכמות כה גבוהה של אנרגיה

כדי לפענח את מה שהם קוראים,

עד כדי שהם

מנסים להתחמק מ"עבודה" זו.

זו הסיבה לכך

שילדים בעלי בעיות בהבנה,

לוקים

גם בהעדר מוטיבציה.

במהלך המחקר

ניסו לשלב

את התלמידים חסרי המוטיבציה

ב"תכנית סיכוי".

נתנו לכל אחד

אפשרות לגירוי

כדי לשפר את ההדמיה

ובמקביל

ביקשו מכל אחד

להמשיך את הלימודים

הרגילים.

הניסוי נערך על 16 תלמידים.

הם ערכו מבחנים

לפני התכנית

ולאחריה.

כדי לדייק בתוצאות

החליטו לבחור קבוצת ביקורת:

120 תלמידים נבחנו באותו מבחן

כדי לראות עד כמה התקדמו

16 התלמידים הנ"ל.

התקבל

כי הממוצע של 120 התלמידים במבחן

היה 44% בהבנת הנקרא,

לעומת 13%

בקרב התלמידים החלשים.

לאחר תכנית הקידום,

"תכנית סיכוי",

קיבלו 16 התלמידים 33% במבחן,

כלומר,

השיפור היה ניכר בהחלט,

והוא הביא לקידום יכולותיהם

באיות, שליפה והבנה.